<h1>האגודה — נדה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[נדה מ"ג ע"ב] תינוקות בת יום אחד מטמאה כנידה בת עשרה ימים מטמאה בזיבה. תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה ומטמא בנגעים ובטמא מת וזוקק לייבום ופוטר מן הייבום ופוסל את התרומה ומאכיל בתרומ'.
<h2>דף ז.</h2>
[נדה מ"ג ע"ב] תינוקות בת יום אחד מטמאה כנידה בת עשרה ימים מטמאה בזיבה. תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה ומטמא בנגעים ובטמא מת וזוקק לייבום ופוטר מן הייבום ופוסל את התרומה ומאכיל בתרומ'. [מ"ד ע"א] ונוחל ומנחיל, נוחל בנכסי האם להנחיל לאחים מן האב דווקא בן יום אחד אבל עובר לא, מאי טעמא הוא מאית ברישא. פירש ר"י היכא דמתה מחמת לידה לא מאית ברישא כדאמרינן (פרק קמא דעירובין) [ספ"ק דערכין ז' ע"א] ישבה על המשבר ומתה מחתכין אותה בשבת ומוציאין הוולד [ועיין] בערכין. ומיהו הא דתנן בן יום אחד ההורגו חייב אבל עובר לא היינו אפילו נהרגה האם או ישבה על המשבר עד שיצא ראשו (כדתניא) [כדתנן] במסכת אהלות [פ"ז מ"ו] ומייתי לה פרק בן סורר ומורה [ע"ב ע"ב]. אשה המקשה חותך מן העובר אבר אבר יצא ראשו אין דוחין נפש בנפש. ומיהו אפשר דווקא הכא היכא דאמו חיה לא מחייב עד שיצא ראשו אבל היכא (דאמרי') [דאמו] מתה חייב דכמונח בקופסא דמי.
